וַיִּתֵּ֣ן יְהֹוָ֡ה אוֹתֹ֣ת וּ֠מֹפְתִ֠ים גְּדֹלִ֨ים וְרָעִ֧ים ׀ בְּמִצְרַ֛יִם בְּפַרְעֹ֥ה וּבְכׇל־בֵּית֖וֹ לְעֵינֵֽינוּ׃

ויתן ה׳ אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו. חזקוני מבאר ש״לעינינו״ פירושו ואנחנו עדים בדבר. הפסוק ממשיך את התשובה לבן: ה׳ נתן אותות ומופתים גדולים במצרים, בפרעה ובכל ביתו, לעיני ישראל. אונקלוס מתרגם ״ויהב ה׳ אתין ומופתין רברבין ובישין במצרים״. הפסוק ממשיך את סיפור הגאולה בתשובה לבן, ומדגיש את הניסים והמכות שהביא ה׳ על מצרים. הביטוי ״לעינינו״ מבליט שישראל היו עדים ישירים לניסים אלו. הפסוק מלמד שהתשובה לבן כוללת את הזכרת האותות והמופתים, המוכיחים את כוח ה׳ והשגחתו. יש כאן חיזוק לאמונה דרך העדות ההיסטורית: ישראל ראו במו עיניהם את מעשי ה׳ במצרים, וזו עדות חיה שמועברת לבנים. הפסוק מדגיש שסיפור הגאולה מבוסס על עדות ממשית, המחזקת את האמונה ואת טעם קיום המצוות.