וַיָּבֹ֥א יֵה֛וּא וִיהוֹנָדָ֥ב בֶּן־רֵכָ֖ב בֵּ֣ית הַבָּ֑עַל וַיֹּ֜אמֶר לְעֹבְדֵ֣י הַבַּ֗עַל חַפְּשׂ֤וּ וּרְאוּ֙ פֶּן־יֶשׁ־פֹּ֤ה עִמָּכֶם֙ מֵעַבְדֵ֣י יְהֹוָ֔ה כִּ֛י אִם־עֹבְדֵ֥י הַבַּ֖עַל לְבַדָּֽם׃

וַאֲתָא יֵהוּא וִיהוֹנָדָב בַּר רֵכָב לְבֵית בְעָלָא וַאֲמַר לְפַלְחֵי בְעָלָא בְּלוּשׁוּ וַחֲזוֹ דִלְמָא אִית בָּא עִמְכוֹן מֵעַבְדַיָא דַייָ אֱלָהִין פַּלְחֵי בְעָלָא בִלְחוֹדֵיהוֹן:

מעבדי ה׳. כי חשש פן יבוא מי מהם לראות מה נעשה, ויאבד עמהם:

כי אם. רצה לומר: עבדי ה׳ יצאו מפה, ולא ישארו כי אם עובדי הבעל:

חפשו. חקרו, כמו (איכה ג מ): נחפשה דרכינו: