לָכֵ֞ן לַ֤יְלָה לָכֶם֙ מֵֽחָז֔וֹן וְחָשְׁכָ֥ה לָכֶ֖ם מִקְּסֹ֑ם וּבָ֤אָה הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְקָדַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

בְּכֵן תִּבְהֲתוּן מִלְאִתְנַבָּאָה וְתִתְכַּנְעוּן מִלְאַלָפָא וְתַחֲפֵי עֲקָא בְּקִבְּלָא יַת נְבִיֵי שִׁקְרָא וִיקַבֵּיל עֲלֵיהוֹן עִדָנָא:

לכן לילה - יבא לכם מזה החזון וחשך יהיה שלא תוכלו לקסום בלילה.

וקדר עליהם היום - הטעם: כי יבא להם יום אידם, יום חשך ענן וערפל.

לילה לכם מחזון. חושך כלילה יבוא עליכם מחמת חזון השקר וקסום השוא:

ובאה השמש. תשקע השמש על הנביאים ההם ויחשך עליהם מאור היום ר״ל יהיו בצרה עד שיהיה העולם חשך בעדם וכפל הדבר במ״ש להפלגת הענין:

מחזון. ענין נבואה:

מקסום. מין כשוף:

ובאה. ענין שקיעה כמו כי בא השמש (ברא׳ כח):

וקדר. ענין חשך ושחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ד׳:ט״ו):

לכן לילה לכם מחזון, מפני שהיה ביניהם שלשה מינים, חוזים, קוסמים, נביאים, אמר נגד החוזים שדרך המחזה לבא בלילה, לא יבא החזון ע"י הלילה רק יבא לכם לילה ע"י החזון, ונגד הקוסמים שדרך לעשות הקסם במקום חשוך, לא יבא עוד הקסם ע"י החשך, רק תחשך לכם ע"י הקסם, ונגד נביאי השקר שהם היו מנבאים ביום, תבא השמש על הנביאים, ומוסיף שלא לבד שתבא השמש כי גם יקדר עליהם היום שבעוד שיהיה יום ויהיה השמש בשמים יקדר היום עליהם, ר"ל שתשיגם הצרה לפני זמנה: