וְאוּלָ֗ם אָנֹכִ֞י מָלֵ֤אתִי כֹ֙חַ֙ אֶת־ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה וּמִשְׁפָּ֖ט וּגְבוּרָ֑ה לְהַגִּ֤יד לְיַֽעֲקֹב֙ פִּשְׁע֔וֹ וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל חַטָּאתֽוֹ׃ {פ}

וּבְרַם אֲנָא אִתְמְלֵיתִי בִּתְקוֹף רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ וְדִין דִקְשׁוֹט וּגְבוּרְתָא לְחַוָאָה לְיַעֲקֹב חוֹבוֹהִי וּלְיִשְׂרָאֵל חֶטְאוֹהִי:

ואולם, מלאתי כח - מן רוח השם ומשפט אמת בפי וגבורה לדבר ולא אפחד מהקצינים והראשים, כי יאמן דברי ולא אבוש.

ואולם. אבל אנכי מלאתי כח מן רוח ה׳ ר״ל כח כל אמרי בא מרוח ה׳ ואני מלא משפט והם דברים צודקים וגבורה והוא אמוץ הלב לא אפחד ממי ומגיד אני ליעקב פשעו וכו׳ כי אין דרכי להחליף כדרך נביאי השקר:

את רוח. מן רוח וכן כצאתי את העיר (שמות ט׳:כ״ט):

ואולם אנכי אינני כנביאי שקר אלה, הם אין בפיהם מענה אלהים, ואנכי מלאתי כח את רוח ה' הדובר בי לא קסם כזב וחזון שוא, הם יקדשו מלחמה על אשר לא יתן על פיהם ואנכי מלאתי משפט לדבר כפי הדין והאמת וגבורה בל אירא משום אדם, הם מתעים את עמי ואנכי מלאתי כח להגיד ליעקב פשעו: