וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֤יגוּ אוֹתָם֙ חֹנִ֣ים עַל־הַיָּ֔ם כׇּל־סוּס֙ רֶ֣כֶב פַּרְעֹ֔ה וּפָרָשָׁ֖יו וְחֵיל֑וֹ עַל־פִּי֙ הַֽחִירֹ֔ת לִפְנֵ֖י בַּ֥עַל צְפֹֽן׃

וּרְדָפוּ מִצְרָאֵי בַּתְרֵיהוֹן וְאַדְבִּיקוּ יָתְהוֹן כַּד שָׁרָן עַל יַמָא כָּל סוּסָוַת רְתִכֵּי פַרְעֹה וּפָרָשׁוֹהִי וּמַשִׁרְיָתֵהּ עַל פּוּם חִירָתָא קֳדָם בְּעֵיל צְפוֹן:

וירדפו. מנהג הלשון לומר ככה, כמו וכל העם רואים וגו' וירא העם וינועו (למטה כ טו) והטעם כאשר ראו כן נעו ועמדו מרחוק, וככה כתוב וירדוף אחרי בני ישראל (למעלה פ' ה), והנה טעם וירדפו, כאשר רדפו אחריהם השיגם שהיו חונים על הים:

והזכיר כל סוס פרעה, שלא באו מפוזרים רק כולם יחד:

ופרשיו רוכבי הסוסים:

וחילו רגליים:

וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם. אַחֲרֵי הַיּוֹצְאִים בְּיָד רָמָה.