למשמרת. לִגְנִיזָה:
לדרתיכם. בִּימֵי יִרְמְיָהוּ; כְּשֶׁהָיָה יִרְמְיָהוּ מוֹכִיחָם לָמָּה אֵין אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה? וְהֵם אוֹמְרִים נַנִּיחַ מְלַאכְתֵּנוּ וְנַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, מֵהֵיכָן נִתְפַּרְנֵס? הוֹצִיא לָהֶם צִנְצֶנֶת הַמָּן אָמַר לָהֶם אַתֶּם רְאוּ דְּבַר ה', שִׁמְעוּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא רְאוּ, בָּזֶה נִתְפַּרְנְסוּ אֲבוֹתֵיכֶם, הַרְבֵּה שְׁלוּחִין יֵשׁ לוֹ לַמָּקוֹם לְהָכִין מָזוֹן לִירֵאָיו:
וַאֲמַר משֶׁה דֵין פִּתְגָמָא דִי פַקִיד יְיָ מִלֵי עֻמְרָא מִנֵהּ לְמַטְרָא לְדָרֵיכוֹן בְּדִיל דְיֶחְזוּן יָת לַחְמָא דִי אוֹכָלִית יָתְכוֹן בְּמַדְבְּרָא בְּאַפָּקוּתִי יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:
ויאמר. זאת הפרשה ראויה היתה להכתב אחר שנעשה המשכן רק נכתבה במקום הזה לספר זה הנס שעומד המן לדורות והנה משה אמר כן לישראל על כן אמר אשר האכלתי אתכם:
[זה הדבר אשר צוה ה' הוא כבר צוה לעיל רק כאן נאמר].
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ הַדָּבָר. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מִצְוָה זוֹ לְמִי מְצַוֶּה אוֹתָהּ מֹשֶׁה, אִם לְאַהֲרֹן הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אַחַר כָּךְ ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳. וְעוֹד כֶּפֶל הַדְּבָרִים רוֹאַנִי כָּאן.
וְנִרְאֶה כִּי כַּוָּנַת מֹשֶׁה הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳ מְלֹא הָעֹמֶר וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר ה׳ מִי יִקָּחֶנּוּ, וְגַם לֹא אָמַר סֵדֶר לְקִיחָתוֹ, גַּם לֹא אָמַר מְקוֹם הַנָּחָתוֹ, אֶלָּא זֶה הוּא הַדִּבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי ה׳ אֵלַי וְלֹא יוֹתֵר. וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן - שָׁפַט בְּצֶדֶק דַּעַת חָכָם, כִּי פֵּרוּשׁ ״לְמִשְׁמֶרֶת״ סוֹבֶלֶת שְׁתֵּי דְּרָכִים, וּמִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה כָּל שֶׁהַתֵּבָה תִּסְבּוֹל שְׁנֵי דְּבָרִים שְׁקוּלִים בְּמַשְׁמָעוּתָהּ תְּכַוֵּן אֶל הַשְּׁנַיִם, כִּי אֵיזֶה מֵהֶם תּוֹצִיא. וּשְׁתֵּי הַדְּרָכִים הֵם: הָאַחַת - לְמִשְׁמֶרֶת מִן הַטֻּמְאָה, וְהַשְּׁנִיָּה - מִן שְׁלִיחוּת יָד. כְּנֶגֶד שְׁלִיחוּת יָד אָמַר מָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר בְּאֹהֶל מוֹעֵד, גַּם שָׁם מָקוֹם שֶׁצָּרְכֵי יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים שָׁם, הַתּוֹרָה וּכְלֵי שָׁרֵת, וְזֶה גַּם כֵּן כְּלִי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ הוֹרָאַת דָּבָר אֲשֶׁר חָפֵץ ה׳ לְהַרְאוֹת לְדוֹרוֹת. וּכְמוֹ כֵן עָשָׂה ה׳ בְּמַטֵּה אַהֲרֹן וּבְמַחְתּוֹת עֲדַת קֹרַח (במדבר יז:כה, יז:ג-ד), וְלָזֶה אָמַר לְהַנִּיחוֹ לִפְנֵי ה׳. וּכְנֶגֶד שְׁמִירַת טֻמְאָה אָמַר צִנְצֶנֶת אַחַת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) צִנְצֶנֶת דָּבָר שֶׁהוּא מֵצִיץ מֵחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא כְּלִי חֶרֶס שֶׁכָּל שֶׁצָּמִיד פָּתִיל עָלָיו טָהוֹר. וּשְׁנֵי פְּרָטִים אֵלּוּ שְׁמָעָם מִדְּבַר ה׳ בְּאָמְרוֹ ״לְמִשְׁמֶרֶת״, וּמֵעַתָּה דָּן כִּי אַהֲרֹן הוּא הַלּוֹקֵחַ כִּי הוּא הַכֹּהֵן הַמְשָׁרֵת בַּמִּקְדָּשׁ, וְלָזֶה ״וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן״. וּלְבַל יַחְשְׁבוּ הָעָם כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו לְדַבֵּר אֶל אַהֲרֹן ״וְלָקַחְתָּ צִנְצֶנֶת״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר הַנֶּאֱמָן הַגָּדוֹל ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ וְלֹא יוֹתֵר, וְהֶחָכָם הֵבִין הַכַּוָּנָה.
אוֹ יִרְצֶה, כִּי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁקִּבֵּל הַנְּבוּאָה סִדְּרָהּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּסֵדֶר שְׁמִיעָתָהּ מֵאֵל עֶלְיוֹן, וְהָיָה חָסֵר הַיְדִיעָה מִי הָעוֹשֶׂה וּמְקוֹם הֲנָחַת הַמָּן וּמְקוֹם הֲנָחַת הַכְּלִי, וְלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת עַד שֶׁבָּאָה הַנְּבוּאָה פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאָמַר לוֹ סְפֵקוֹתָיו, וְהוּא אָמְרוֹ בְּסוֹף הַמַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶל מֹשֶׁה (שמות טז:לד), פֵּרוּשׁ, לֹא תַחְשׁוֹב בְּדַעְתְּךָ כִּי פְּרָטִים שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים בִּדְבַר ה׳ שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה הַנִּזְכָּרִים, מֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ עֲשָׂאָן, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶל מֹשֶׁה מִפִּי עֶלְיוֹן הָיוּ הַדְּבָרִים.
וְלַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹ׳, יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי הִצְדִּיקוּ עִיּוּנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּאִלּוּ כֵּן צִוָּה ה׳ אֵלָיו כַּאֲשֶׁר שָׁפַט בַּדְּבָרִים הַסְּתוּמִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם. אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, אַחַת הָיְתָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל יִרְמְיָה, וְאַחַת תִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבֹא כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא כא, תנחומא ג) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עָתִיד אֵלִיָּהוּ לְהַעֲמִיד לְיִשְׂרָאֵל, וְאֶחָד מֵהֶם הִיא צְלוֹחִית שֶׁל מָן.
