שְׁמוֹת י״ח · ט״ז

כִּֽי־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־תּוֹרֹתָֽיו׃

במילים פשוטות

משה מוסיף ״כי יהיה להם דבר בא אליי, ושפטתי בין איש ובין רעהו, והודעתי את חוקי האלוהים ואת תורותיו״. רש״י מבאר ״כי יהיה להם דבר בא״ - מי שהיה לו הדבר בא אליי. ספורנו מבאר שכאשר לאותם ראשים הבאים על עסקי ציבור יהיה דבר ריב ביניהם, בא אליי, ושפטתי בין איש ובין רעהו, בין אותם גדולי הדור הבאים על עסקי הציבור. משה מפרט את שני צדדי תפקידו: הכרעת הדין בסכסוכים והוראת החוקים והתורות לעם. הפירוט מלמד עד כמה מרוכזות כל הסמכויות בידיו לבדו, ובכך נחשפת בעיית ההיקף שעצת יתרו תבוא לפתור בפסוקים הבאים.
מבוסס על רש״י, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כי יהיה להם דבר בא. מִי שֶׁהָיָה לוֹ הַדָּבָר - בָּא אֵלַי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

כַּד הֲוֵי לְהוֹן דִינָא אָתָן לְוָתִי וְדָאִינְנָא בֵּין גַבְרָא וּבֵין חַבְרֵהּ וּמְהוֹדַעְנָא לְהוֹן יָת קְיָמַיָא דַיְיָ וְיָת אוֹרָיָתֵהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר. וְכַאֲשֶׁר לָאֵלּוּ הָרָאשִׁים הַבָּאִים עַל עִסְקֵי צִבּוּר יִהְיֶה דְּבַר רִיב בֵּינֵיהֶם.

בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ. בֵּין אוֹתָם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הַבָּאִים עַל עִסְקֵי צִבּוּר.

וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרוֹתָיו. לְאוֹתָם הַגְּדוֹלִים כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּם, כַּאֲמָרוֹ "וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂיאִים בָּעֵדָה, וְאַחַר כֵּן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות לד:לא-לב). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד.) "כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנָה". וְלִשְׁלֹשׁ הַסִּבּוֹת הָאֵלֶּה יִתְחַיֵּב שֶׁיַּמְתִּינוּ הָעָם מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב, עַד שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ הַגְּדוֹלִים וְאוּכַל לִפְנוֹת לִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

את חקי האלהים ואת תורתיו שנתן לנו כבר כדכתיב שם שם לו חק ומשפט.

מקור: ספריא · נחלת הכלל