אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְתַזְהַר יָתְהוֹן יָת קְיָמַיָא וְיָת אוֹרַיְתָא וּתְהוֹדַע לְהוֹן יָת אוֹרְחָא דִיְהָכוּן בַּהּ וְיָת עוֹבָדָא דִיַעְבְּדוּן:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
שְׁמוֹת י״ח · כ׳
וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃
במילים פשוטות
יתרו ממשיך ״והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות, והודעת להם את הדרך יֵלכו בה ואת המעשה אשר יעשון״. אבן עזרא מבאר שזהו הדרך השני שהזכיר משה - שהוא חייב ללמד את העם ולהורות להם מספקות, כי טורח גדול הוא להודיע את כל המעשה אשר יעשון. את ״והזהרת״ הוא מבאר מן ״ולא נזהר״, וטעמו נשמר. עוד הוא מבאר ש״אתהם״ הן שתי מילים, והכוונה להזהירם על מצוות עשה ועל מצוות לא תעשה הקשורות בלב. יתרו מבהיר שאף לאחר האצלת סמכות השיפוט, נותר בידי משה תפקיד ההוראה המרכזי - ללמד את העם את החוקים, את דרך החיים הראויה ואת המעשים שעליהם לעשות, ובכך הוא נשאר המורה הרוחני של האומה.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12והזהרת. הדרך השני שאמרת, אתה חייב ללמדם ולהורותם מספקות, כי טורח גדול הוא להודיע כל המעשה אשר יעשון וטעם והזהרת מן ולא נזהר (יחז' לג ה) וטעמו נשמר:
אתהם. שתי מלות:
והוא להזהירם על מצות עשה, ועל מצות לא תעשה הקשורים בלב שהוא העיקר כמו לאהבה השם ולדבקה בו, וליראה מפניו, וללכת אחריו ולמול ערלת הלב ולא ישנא אחיו, ולא יקום ולא יטור, וכן אמר משה בפיך ובלבבך לעשותו (דבר' ל יד) ורבים ככה:
ילכו בה. כמו אשר ילכו בה:
ואת המעשה אשר יעשון. זה מצות עשה למעשה, ורובם אינם מצות עשה עומדות בעצמם, כי אם לזכר כמו השבת והמועדים ופדיון הבן ואהבת הגר וציצית ותפילין ותפלה ומזוזה גם שעטנז, ורבים אחרים, ובמקומם אפרשם:
מקור: ספריא · נחלת הכלל