שְׁמוֹת ב׳ · י״ח

וַתָּבֹ֕אנָה אֶל־רְעוּאֵ֖ל אֲבִיהֶ֑ן וַיֹּ֕אמֶר מַדּ֛וּעַ מִהַרְתֶּ֥ן בֹּ֖א הַיּֽוֹם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הבנות באות אל רעואל אביהן, והוא שואל ״מדוע מהרתן בוא היום״. אונקלוס מתרגם ״ואמר מה דין אוחיתון למיתי יומא דין״, מדוע מיהרתן לבוא היום. אבן עזרא מבאר שרעואל הוא אבי אביהן, שכן יתרו היה חותנו של משה, והוא גם חובב, ומביא ראיות מן הכתובים על יחסי הקרבה. הפסוק מתאר את שיבת הבנות מוקדם מן הרגיל בזכות עזרתו של משה, ואת תמיהת רעואל, המובילה לגילוי מעשה החסד של האיש המצרי לכאורה ולהזמנתו לבית, כפי שיתואר בפסוק הבא.
מבוסס על אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲתָאָה לְוַת רְעוּאֵל אֲבוּהֵן וַאֲמַר מָה דֵין אוֹחִיתוּן לְמֵיתֵי יוֹמָא דֵין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ותבאנה אל רעואל. אבי אביהן היה כי יתרו היה חותנו, והוא חובב, וכתיב מבני חובב חותן משה (שופ' ד יא) וכתיב לחובב בן רעואל המדיני (במד' י כט):

מקור: ספריא · נחלת הכלל