תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַֽעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃

תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ. נִמְלַכְנוּ אֲנִי וּבֵית דִּינִי לִפְנֵי בֹא פַרְעֹה, שֶׁאַשִּׁיאֶנּוּ וַאֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרַיִךְ עִם כָּל שֶׁבַח גִּנְזֵי אוֹצְרוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה לָךְ תּוֹרֵי קִשּׁוּטֵי הַזָּהָב:

עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף. שֶׁהָיָה בְיָדֵךְ כְּבָר, שֶׁהוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם, שֶׁגְּדוֹלָה הָיְתָה בִזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרָיִם:

נְקֻדּוֹת. כְּלֵי כֶסֶף מְנֻקָּדִים וּמְצֻיָּרִים בַּחֲבַרְבּוּרוֹת וְגַוָּנִים:

תורי זהב נעשה לך. וכמו שראויה את לקשוטים, כן אעשה לך קשוטים מתורי זהב ובהם נקודות נקודות מכסף והוא תכשיט מפואר ביותר. והנמשל הוא לומר כמו שאת ראויה לטובה כן אשפיע לך:

נעשה. פעמים דרך היחיד לדבר בלשון רבים לתפארת:

משל:תורי, כשהיית אצלי לא היה לך רק נקודות הכסף, לא היה לך תכשיטין מזהב רק מכסף, ולא תורים רק נקודות קטנות ממעט כסף, ועתה נעשה לך תורי זהב:

מליצה:תורי. בהיותך במעונה אלהי קדם טרם נצמדת אל רכבי שלמה לא היה לך רק נקודות הכסף, ר"ל שאז לא היה נמצא בהשכלתה לא כמות ולא איכות, כי הנקודה ההנדסיית אינה תופסת מקום ובלתי מתחלקת כנודע והוא ציור שלילת הכמות וזה הפך של התורים והחרוזים שהתורים שהם המושגים המוחשים נלקחים ע"י הכמות המקומי שזה יבדיל בין תמונה לתמונה והחרוזים שהם המשפטים וההיקשים ההגיונים. מקושרים עם הכמות הזמני כידוע בחכמת בקור השכל וזה הפך הנקודה שאין לה כמות. גם על ידי שהרכבת בגויה משגת איכות, וזה ממשיל בזהב הפך הכסף, כי מראה לובן הכסף מציין שלילת הצבע שמראה הלובן היא הצבע הפשוטה כנודע, אבל מראה אודם הזהב מציין הצבע שהיא ציון האיכות (ר"ל שעתה משגת מקרי הגשם כי רוב המקרים נכללים בכמות ואיכות), וז"ש תחלה היא לך רק נקודות הכסף ועתה נעשה לך בעצמותך (שעצמות הנפש היא השכלתה) תורי זהב להשיג כמות ואיכות ויתר מקרי הגשמים מצד שהתעצמו מושכליך בחומרים ומשיגיהן:

תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף:

אמר נעשה ולא אמר אעשה לפי שהוא יצטרך בזה הקשוט לעזר אחר זולת השכל הפועל. והוא העזר שיהיה לו מהרועים אשר קדם זכרם אשר יישירוהו אל זה הקשוט. ועוד כי הוא יצטרך בזה שיעזרוהו שאר כחות הנפש ותשלם ההסכמה ביניהם לעזיבת התאוות הגופיות והתענוגים ההם. ואפשר שנאמר שהרצון בזה הקשוט השגתה המושכלות וההשלמה בהם ויהי' דמותו אותו לסוסיא מצד המרוצה למקום החפץ בלי הפסק כמו שקדם. ויאמר שהיא מוכנת לקבול זה השלמות. והוא אשר דמהו לתורים ובחרוזי' להיותם הולכים מהלך התקון והשלמות מהאברים אשר מדרכם שיושמו בהם. ואמרו נעשה לפי שאין הוצאת זה הכח לפועל מיוחס אל השכל הפועל לבד אבל יצטרך אל עזר אחר כמו שקדם והם השלמים אשר יישירוהו אל זה השלמות. ועוד כי אין דרך להגעת המושכלות הראשונות מהשכל הפועל בזולת החוש והדמיון והכח הזוכר כמו שקדם: