וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנֵּה־נָ֤א אִישׁ־אֱלֹהִים֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהָאִ֣ישׁ נִכְבָּ֔ד כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֖ר בּ֣וֹא יָב֑וֹא עַתָּה֙ נֵ֣לְכָה שָּׁ֔ם אוּלַי֙ יַגִּ֣יד לָ֔נוּ אֶת־דַּרְכֵּ֖נוּ אֲשֶׁר־הָלַ֥כְנוּ עָלֶֽיהָ׃

וַאֲמַר לֵיהּ הָא כְעַן נְבִיָא דַייָ בְּקַרְתָּא הָדָא וְגַבְרָא מִתְנַבֵּי קְשׁוֹט כָּל דְאִתְנַבֵּי אִתְקַיְמָא יִתְקַיֵם כְּעַן נֵיזַיל לָנָא תַמָן מָאִים יְחַוֵי לָנָא יַת אָרְחָנָא דַאֲתָנָא עֲלָהּ:

בעיר הזאת. אשר לפנינו:

והאיש נכבד. גדול הוא בדבר הנבואה, וכל אשר יאמר יתקיים:

את דרכנו. את דבר דרכנו אשר הלכנו בעבורה: