וַיֹּ֧סֶף ע֣וֹד אַבְנֵ֗ר לֵאמֹר֙ אֶל־עֲשָׂהאֵ֔ל ס֥וּר לְךָ֖ מֵאַֽחֲרָ֑י לָ֤מָּה אַכֶּ֙כָּה֙ אַ֔רְצָה וְאֵיךְ֙ אֶשָּׂ֣א פָנַ֔י אֶל־יוֹאָ֖ב אָחִֽיךָ׃

וְאוֹסִיף עוֹד אַבְנֵר לְמֵימָר לַעֲשָׂהאֵל זוּר לָךְ מִבַּתְרַי לָמָה אֶקְטְלִינָךְ וְאֶרְמִינָךְ לְאַרְעָא וְאֵיכְדִין אֶזְקוֹף אַפֵּי וְאֵיחָמֵי לְיוֹאָב אָחוּךְ:

ארצה. שתפול מת בארץ:

ואיך אשא פני. להסתכל בו, כי הלא אבוש מפניו: