וַיִּקְרָא י״ח · ט׳

עֶרְוַ֨ת אֲחֽוֹתְךָ֤ בַת־אָבִ֙יךָ֙ א֣וֹ בַת־אִמֶּ֔ךָ מוֹלֶ֣דֶת בַּ֔יִת א֖וֹ מוֹלֶ֣דֶת ח֑וּץ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽן׃ {ס}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

התורה אוסרת קרבה עם האחות, בין בת האב ובין בת האם. רש״י מבאר ש״בת אביך״ כוללת אף בת שנולדה מאונס, ו״מולדת בית או מולדת חוץ״ פירושו בין שאמה מותרת לאב ובין שאמה אסורה לו, כגון ממזרת. אבן עזרא מביא שני פירושים ל״מולדת בית או חוץ״: שנולדה כדין נישואי ישראל לאחר אירוסין וקידושין, או שגדלה עמך בבית לעומת מי שגדלה במקום אחר. כך מלמדת התורה שאיסור האחות חל בכל אופן, בלי הבדל אם היא מן האב או מן האם, ובלי הבדל בנסיבות לידתה או מקום גידולה. האיסור מקיף ושומר על קדושת המשפחה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בת אביך. אַף בַּת אֲנוּסָה בְמַשְׁמָע:

מולדת בית או מולדת חוץ. בֵּין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָבִיךָ קַיֵּם אֶת אִמָּהּ, וּבֵין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ הוֹצֵא אֶת אִמָּהּ, כְּגוֹן מַמְזֶרֶת אוֹ נְתִינָה (יבמות כ"ג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

עֶרְיַת אֲחָתָךְ בַּת אֲבוּךְ אוֹ בַת אִמָךְ דִילִידָא מִן אֲבוּךְ מִן אִתַּת אָחֳרִי אוֹ מִן אִמָךְ לִגְבַר אָחֳרָן לָא תְגַלֵי עֶרְיַתְהֶן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

מולדת בית שנולדה על משפט בית ישראל אחר אירוסין וקדושין:

מולדת חוץ חוץ מהמנהג ויש אומרים כי פירוש מולדת כמו יולדו על ברכי יוסף שגדלה עמך בבית או היא במקום אחר ומדינה אחרת וגדלה בחוץ מבית האב עמך ואחר כך הזכיר בת בנך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

מולדת בית או מולדת חוץ - פנויה, כך נראה בעיני לפי פשוטו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ערות אחותך שלא ע״‎י נשואין.

בת אביך כגון שאנס או פתה אביך אשה שאינה אמך וילדה לו בת היינו מולדת בית או שאנס או פתה איש נכרי אמך וילדה לו בת היינו מולדת חוץ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל