וַיִּקְרָא ב׳ · ח׳

וְהֵבֵאתָ֣ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה מֵאֵ֖לֶּה לַיהֹוָ֑ה וְהִקְרִיבָהּ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִגִּישָׁ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

במילים פשוטות

הפסוק מצווה להביא את המנחה הנעשית מאחד מן המינים הללו אל ה׳, להקריבה אל הכהן ולהגישה אל המזבח. רש״י מבאר ש״אשר יעשה מאלה״ פירושו מאחד מן המינים שנזכרו. ״והקריבה״ - הבעלים מקריבים אותה אל הכהן, ״והגישה״ - הכהן מגיש אותה, ״והגישה אל המזבח״ מלמד שמגישה לקרן דרומית מערבית של המזבח. חזקוני מוסיף ש״והבאת״ בא לרבות את מנחת העומר, ו״והקריבה״ בא למעט מנחות מסוימות כמו מנחת נסכים ומנחת כהנים ולחם הפנים, שאינן טעונות הגשה. הפסוק מתאר את מעבר המנחה מן הבעלים אל הכהן ואל המזבח, ואת מקום ההגשה המדויק שבו מתחילה עבודת הכהן.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אשר יעשה מאלה. מֵאֶחָד מִן הַמִּינִים הַלָּלוּ:

והקריבה. בְּעָלֶיהָ אל הכהן:

והגישה. הַכֹּהֵן:

והגישה אל המזבח. מַגִּישָׁהּ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁל מִזְבֵּחַ (זבחים ס"ג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַיְתֵי יַת מִנְחָתָא דִי יִתְעֲבֵיד מֵאִלֵין קֳדָם יְיָ וִיקַרְבִינָהּ לְוַת כַּהֲנָא וִיקַרְבִינָהּ לְמַדְבְּחָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והבאת. לרבות את העומר וכן הוא אומר והבאתם את עומר.

והקריבה. ולא מנחת נסכים ומנחת כהנים ומנחת כהן משוח ושתי הלחם ולחם הפנים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל