נֶ֚פֶשׁ כִּ֣י תֶחֱטָ֔א וּמָעֲלָ֥ה מַ֖עַל בַּיהֹוָ֑ה וְכִחֵ֨שׁ בַּעֲמִית֜וֹ בְּפִקָּד֗וֹן אֽוֹ־בִתְשׂ֤וּמֶת יָד֙ א֣וֹ בְגָזֵ֔ל א֖וֹ עָשַׁ֥ק אֶת־עֲמִיתֽוֹ׃

נפש כי תחטא. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מַה תַּ"ל וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'? לְפִי שֶׁכָּל הַמַּלְוֶה וְהַלֹּוֶה וְהַנּוֹשֵֹׁא וְהַנּוֹתֵן אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בְּעֵדִים וּבִשְׁטָר, לְפִיכָךְ בִּזְמַן שֶׁהוּא מְכַחֵשׁ, מְכַחֵשׁ בָּעֵדִים וּבַשְּׁטָר, אֲבָל הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁתֵּדַע בּוֹ נְשָׁמָה אֶלָּא שְׁלִישִׁי שֶׁבֵּינֵיהֶם, לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּא מְכַחֵשׁ מְכַחֵשׁ בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁבֵּינֵיהֶם (שם):

בתשומת יד. שֶׁשָּׂם בְּיָדוֹ מָמוֹן לְהִתְעַסֵּק אוֹ בְּמִלְוֶה:

או בגזל. שֶׁגָּזַל מִיָּדוֹ כְּלוּם:

או עשק. הוּא שְֹכַר שָֹכִיר (שם):

אֱנַשׁ אֲרֵי יֵחוֹב וִישַׁקַר שְׁקַר קֳדָם יְיָ וִיכַדֵב בְּחַבְרֵהּ בְּפִקְדוֹנָא אוֹ בְשֻׁתָּפוּת יְדָא אוֹ בִגְזֵלָא אוֹ אַנִיס יָת חַבְרֵהּ

ומעלה מעל בה׳‎. שעבר על מצות לא תעשה מדבר שהוא בינו ובין אדם:

או בתשומת יד. שותפות ששם ידו עמו:

בגזל. בחזקה כמו ויגזול את החנית:

עשק. בסתר:

ועמיתו. רעהו ויתכן שהוא בעומתו. וה״א בהנה נוסף:

וכחש בעמיתו וגו' - אשם גזילות בפרשת זו.

נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳. כָּאן הִקְדִּים חֵטְא לַמְּעִילָה, וּבְגֶזֶל הֶקְדֵּשׁ (בפסוק טו) הִקְדִּים מְעִילָה לַחֵטְא, לְפִי שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ מְדַבֶּרֶת בְּכוֹפֵר מָמוֹן חֲבֵרוֹ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר, וַהֲרֵי חָטָא לַחֲבֵרוֹ חֵטְא אֶחָת, וְלַשָּׁמַיִם חֶטְאוֹ כָּפוּל, כִּי מִצַּד הַגְּזֵלָה עָבַר עַל מִצְוַת ה׳ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא הַיְינוּ בַּעֲמִיתוֹ, וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳ שְׁתֵּי מְעִילוֹת כָּאָמוּר. וּלְשׁוֹן מְעִילָה שַׁיָּךְ בְּיוֹתֵר כְּלַפֵּי מַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אֵין מְעִילָה אֶלָּא שִׁנּוּי כוּ׳, כִּי טוֹב ה׳ לַכֹּל וְהוּא לֹא כִגְמוּל יָדוֹ הֵשִׁיב לוֹ, וְהוּא מְשַׁנֶּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹ. אֲבָל אֵצֶל בֶּן אָדָם אֵין שַׁיָּךְ לְשׁוֹן מְעִילָה, כִּי מָה טוֹבָה הֵטִיב לוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בְּגָזֵל. אֲבָל בְּגֶזֶל הַקֹּדֶשׁ הִקְדִּים מְעִילָה, כִּי מִיָּד כְּשֶׁאָכַל וְנֶהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ מָעַל בַּה׳, כִּי שָׁלַח יָדוֹ בְּשֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ. וְכָפַל הַמְּעִילָה לְרַבּוֹת הַנֶּהֱנֶה בְּלֹא אֲכִילָה כְּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְחָטְאָה״, כִּי חָטָא גַּם לָאָדָם, כִּי גָּזַל חֵלֶק הַכֹּהֲנִים, כִּי מִן הַקֳּדָשִׁים הֵמָּה יִקְחוּ חֶלְקָם.

וְעַל צַד הָרֶמֶז אָמַר ״נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳ וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן״ כִּי בְּכָל לַיְלָה הָאָדָם מַפְקִיד רוּחוֹ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנְּשָׁמָה חַיֶּבֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי עַל יְדֵי הָעֲוֹנוֹת הִיא נִרְדֶּפֶת עַד חוֹבָה, מִכָּל מָקוֹם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעַכֵּב פִּקְדוֹנוֹ וּמַחֲזִירוֹ לוֹ כְּעֵין שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ. וְזֶה הַמְכַחֵשׁ בְּפִקְדוֹן חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לוֹ, לֹא כִגְמוּל יָדוֹ הֵשִׁיב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּלְפִי זֶה הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת בְּפִקְדוֹן חֲבֵרוֹ מוֹעֵל בַּשְּׁלִישִׁי דְּהַיְנוּ בַּה׳, אֲשֶׁר צִוָּה לוֹ לְהַחֲזִיר פִּקְדוֹנוֹ.

נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר כִּי תֶחֱטָא, וְאֵין לָנוּ לְפָרֵשׁ כָּאן כִּי הַחֵטְא הוּא הַהַכְחָשָׁה, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ״. עוֹד אָמְרוֹ ״מַעַל בַּה׳״ מַה שֶׁלֹּא אָמַר בְּכָל הַחַטָּאוֹת. עוֹד אָמְרוֹ ״וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ״ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״בַּעֲמִיתוֹ״. גַּם שִׁעוּר הַתֵּבָה אֵינוֹ מְדֻקְדָּק.

וְאוּלַי כִּי יוֹדִיעַ הַכָּתוּב שְׁלֹשָׁה עַנְפֵי רֶשַׁע שֶׁיַּעֲשֶׂה בַּעַל עֲבֵרָה זוֹ. הָאֶחָד נְטִילַת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, הוּא עֲנַף הַגָּזֵל. שֵׁנִי - ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״, פֵּרוּשׁ בַּה׳ כִּבְיָכוֹל עָשָׂה הַמַּעַל, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן שִׁנּוּי, כִּי הוּא שָׁפַט עַל פִּי הַמַּעֲשִׂים וְזִכָּה לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, וּכְשֶׁזֶּה בָּא וְגוֹזְלוֹ נִמְצָא שֶׁגּוֹרֵם מְעִילָה בַּה׳ שֶׁשִּׁנָּה עָלָיו אֶת הַדִּין, שֶׁלֹּא עָמַד בְּיָדוֹ מִמַּה שֶׁהִגִּיעוֹ כְּפִי מִשְׁפַּט ה׳, וְנִמְצָא ה׳ כִּבְיָכוֹל נֶחְשָׁד שֶׁלֹּא עָשָׂה מִשְׁפַּט צֶדֶק. וְאוּלַי שֶׁכָּפַל לוֹמַר ״וּמָעֲלָה מַעַל״, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וּמָעֲלָה בַּה׳״, נִתְכַּוֵּן לִכְלֹל גַּם כֵּן צַד הַגַּזְלָן, כִּי גַּם לְצִדּוֹ מָעַל בַּה׳ כִּבְיָכוֹל כִּי הוּא דָּנוֹ בְּחֶסְרוֹן הַלָּקוּחַ, וְהוּא נוֹטֵל מַה שֶׁלֹּא נִקְצַב עָלָיו בְּמִשְׁפְּטֵי ה׳. שְׁלִישִׁי - ״וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ״, פֵּרוּשׁ שֶׁמַּרְשִׁיעַ אֶת הַצַּדִּיק כְּשֶׁתּוֹבֵעַ מִמֶּנּוּ פִּקְדוֹנוֹ וְכוּ׳ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ ״לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם״, וּמְשִׂימוֹ מְכַחֵשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ״, פֵּרוּשׁ מֵשִׂים הַכִּחוּשׁ בַּעֲמִיתוֹ, שֶׁהוּא הַנִּגְזָל מִמֶּנּוּ, מְשִׂימוֹ רָשָׁע, שֶׁתּוֹבֵעַ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ ״לָמָּה תְּשַׁקֵּר עָלַי״ וְיָרִיב עִמּוֹ. וְהִנֵּה שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָם אֶלָּא בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל כְּשֶׁגּוֹזֵל מִמֶּנּוּ אֶת שֶׁלּוֹ, אוֹ עוֹשֵׁק שְׂכַר שָׂכִיר, אֲבָל בְּמָצָא אֲבֵדָה אֵין בָּהּ כִּחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ, לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב בִּפְנֵי עַצְמָהּ, ״אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ״ וְגוֹ׳:

עוֹד יִרְמוֹז שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים רָעִים הַגּוֹרֶמֶת הַנֶּפֶשׁ הַמֻּרְשַׁעַת. הָאֶחָד הִיא נֶחְסֶרֶת מֵאוֹרָהּ וּמִמַּעֲלָתָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ ״נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא״ לְשׁוֹן חִסָּרוֹן בַּנֶּפֶשׁ עַצְמָהּ. שֵׁנִי - ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ אַנְשֵׁי אֱמֶת כִּי אֵין לְךָ נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין שֶׁפַע נִשְׁמָתוֹ יוֹרֵד לָהּ לְהִתְקַיֵּם שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין לָהּ חִיּוּת, זוּלַת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָלְתָה צַחֲנָתָהּ וּבָאְשָׁהּ בְּעָוֹן פְּלִילִי לָזֶה יִכָּרֵת מִמֶּנָּה הַשֶּׁפַע הָאֱלֹהִי, כְּאָמְרוֹ (בראשית יז:יד) ״וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא״, וְדֶרֶךְ הַשֶּׁפַע בָּא דֶּרֶךְ שְׁנֵי חוּטִין דַּקִּים, דֶּרֶךְ שְׁנֵי נִקְבֵי הָאַף, וְהוּא דֶּרֶךְ מְקוֹם דְּבֵקוּת הַנֶּפֶשׁ עִם קוֹנָהּ, כְּאָמְרוֹ (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״.

וְהִנֵּה בַּחֲטֹא הָאָדָם מֵהַחֲטָאִים כָּאֵלֶּה, הַנֶּפֶשׁ הַהִיא שׁוֹלְטִים בָּהּ וּבְשִׁפְעָהּ הַחִיצוֹנִים כַּיָּדוּעַ, וְנֶהֱנִים מֵהַשֶּׁפַע הָאֱלֹהִי הָרְשָׁעִים הָהֵם, וְזֶהוּ אָמְרוֹ ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״, כִּבְיָכוֹל בָּאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, וְהוּא סוֹד הָרָמוּז בְּאָמְרוֹ (משלי כח:כד) ״גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ׳ חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית״, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁמִּתְחַבֵּר לִבְחִינַת הָרַע הַנִּקְרָא אִישׁ מַשְׁחִית, וְהָבֵן:

הַשְּׁלִישִׁי כִּי גַּם לִכְלָלוּת הַקָּהָל הוּא גּוֹרֵם הַכְחָשָׁה, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד רָעַת אֶחָד תְּסוֹבֵב רַע לְכָל הַנֵּצֶר, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ״ שֶׁנַּעֲשֵׂית עֲמִיתוֹ כְּחוּשָׁה מִצִּדּוֹ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהוּא מַה שֶׁרָמוּז בַּפָּסוּק (משלי כח:כד) ״גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ״ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לה:) אִמּוֹ זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּאֶמְצָעוּת אַנְשֵׁי חַיִל מִתְרַבֶּה בִּכְלָלוּת עַם ה׳ הַשָּׁלוֹם וְהַטּוֹב וְהַחַיִּים:

חסלת פרשת ויקרא