וְהָיָה֮ כִּֽי־יֶחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒ וְהֵשִׁ֨יב אֶת־הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל א֤וֹ אֶת־הָעֹ֙שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק א֚וֹ אֶת־הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הׇפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ א֥וֹ אֶת־הָאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא׃

כי יחטא ואשם. כְּשֶׁיַּכִּיר בְּעַצְמוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וּבְדַעְתּוֹ לְהִתְוַדּוֹת כִּי חָטָא וְאָשֵׁם:

וִיהֵי אֲרֵי יֶחְטֵי וְיֵחוֹב וְיָתֵב יָת גְזֵלָא דִי גְזַל אוֹ יָת עֻשְׁקָא דִי עֲשַׁק אוֹ יָת פִּקְדוֹנָא דִי אִתְפָּקַד לְוָתֵהּ אוֹ יָת אֲבֶדְתָּא דִי אַשְׁכַּח

וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: כְּשֶׁיַּכִּיר בְּעַצְמוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה כוּ׳, כִּי כָל חוֹטֵא לְעוֹלָם לֹא יָשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ, וְדֶרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, כִּי הוּא מוֹרֶה לְעַצְמוֹ הֶתֵּר בְּכָל דְּרָכָיו לוֹמַר שֶׁזֶּה חַיָּב לוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי דִּמְיוֹנוֹ, אוֹ נִדְמֶה לוֹ כִּי עָשָׂה לוֹ אֵיזֶה עָוֶל, עַל כֵּן הוּא מְעַכֵּב פִּקְדוֹנוֹ. לְפִיכָךְ בַּיּוֹם שֶׁיָּשִׂים אָשָׁם בְּנַפְשׁוֹ וְיַכִּיר טָעוּתוֹ וְכִי לֹא טוֹב עָשָׂה בְּעַמָּיו, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְאָשֵׁם״, שֶׁיַּאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ, וּמוֹרֶה גַּם הוּא יוֹרֶה אִסּוּר לְעַצְמוֹ עַל יְדֵי שֶׁיַּכִּיר בַּחֲטָאָיו, וְאָז וַדַּאי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל״ - לֹא שֶׁיְּשַׁלֵּם דְּמֵי הַגְּזֵלָה, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר גָּזַל בְּעֵינוֹ. ״וְשִׁלַּם אוֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ״ וְגוֹ׳ - כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְוַתֵּר עַל שֶׁלּוֹ וְאֵינוֹ מַקְפִּיד אִם יְאַחֵר זְמַן הֲבָאַת אֵיל אֲשָׁמוֹ לַה׳, עַל כֵּן צִוָּה לוֹ לְהַקְדִּים תַּשְׁלוּמִין לְאָדָם לִתֵּן לוֹ בְּרֹאשׁ אֶת כָּל שֶׁלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יָבִיא אֲשָׁמוֹ עַל הַשְּׁבוּעָה. ״וַחֲמִשִׁיתָיו יוֹסֵף עָלָיו״ - עַל שֶׁהָיוּ מְעוֹתָיו בְּטֵלִים אֶצְלוֹ.

וְעִנְיַן הַחֹמֶשׁ הוּא, לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן אֶל הָאָדָם זָהָב וְרֹב פְּנִינִים כְּדֵי שֶׁיְּבַזְבֵּז וְיִתֵּן מִשֶּׁלּוֹ לְשֵׁם ה׳ לַעֲנִיֵּי עַמּוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות נ) הָרוֹצֶה לְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח כב) ״עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ״, וְעִשּׂוּרָא בַּתְרָא כְּעִשּׂוּרָא קַמָּא. וְזֶה הָאִישׁ לֹא זוֹ שֶׁלֹּא בִּזְבֵּז לָתֵת מִמָּמוֹנוֹ חֹמֶשׁ לְצֹרֶךְ הֶקְדֵּשׁ אוֹ לְפַרְנָסַת חֲבֵרוֹ, אֶלָּא אַדְרַבָּא גָּזַל מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ אוֹ מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ, עַל כֵּן הַדִּין נוֹתֵן לְהַעֲנִישׁוֹ בְּתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ, כִּי גְּזֵלַת הַקֶּרֶן יְכֻפַּר בַּהֲשָׁבַת הַגְּזֵלָה, וּמַה שֶּׁלֹּא נָתַן הַחֹמֶשׁ יְכֻפַּר לוֹ בְּמַה שֶּׁיּוֹסִיף חֹמֶשׁ.