וְלֹ֨א יֻכְל֜וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָקוּם֙ לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיהֶ֔ם עֹ֗רֶף יִפְנוּ֙ לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיהֶ֔ם כִּ֥י הָי֖וּ לְחֵ֑רֶם לֹ֤א אוֹסִיף֙ לִֽהְי֣וֹת עִמָּכֶ֔ם אִם־לֹ֥א תַשְׁמִ֛ידוּ הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם׃

וְלָא יִכְלוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵקַם קֳדָם בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן קְדַלְהוֹן יַחְזְרוּן לְמֵיפַּךְ קֳדָם בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן אֲרֵי הֲווֹ לְחֶרְמָא לָא אוֹסִיף לְמֶהֱוַי מֵימְרִי בְּסַעְדְכוֹן אִם לָא תְשֵׁיצוּן חֶרְמָא מִבֵּנֵיכוֹן:

כי היו לחרם. רצה לומר, היו מסייעים לעובר החרם במה שהעלימו עין, ולא שמרו זה את זה:

החרם. העובר החרם:

השאלות(יב - יג) למה כפל ולא יוכל לקום וכו' כי היו לחרם, לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם? ומדוע אמר יהושע לא תוכל לקום עד הסירכם החרם, ולא אמר ג"כ שלא יהיה ה' בקרבכם עד ישמידו החרם?

ולא. ולכן לא יוכלו בני ישראל לקום לפני אויביהם. ובאר שזה יהיה משני צדדים, כי לא יקומו לא מצד הטבע כי ערף יפנו, יען כי היו לחרם, שסגולת החרם להטיל מארה בכחם ולהחלישם גם בטבע. וכן לא יקומו ע"י ההשגחה, כי לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם, גם התנה כי לשיקומו לפני אויביהם דהיינו שתחזור גבורתם הטבעיית די אם לא יהיה החרם בקרבם ר"ל שישרפו מה שנגנב מן החרם, וכמ"ש (פסוק שאח"ז) לא תוכל לקום לפני אויביך עד הסירכם החרם. אבל לשיהיה ה' עמכם צריך שישמידו החרם מקרבם, והוא להשמיד האיש שעבר על החרם, ולא די במה שלא יהיה החרם במציאות כי צריך להשמיד את העובר על החרם מעל פני האדמה: