וּבֹ֛שׁוּ עֹבְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים שְׂרִיק֑וֹת וְאֹרְגִ֖ים חוֹרָֽי׃

וְיִבְהֲתוּן פַּלְחֵי כִּתָּנָא דִסְרִיקִין וּמְחָן מִנֵהּ מַצְדָן:

ובשו. שריקות. יש אומר מגזרת משרק [ברכות י"ח], והנכון שהוא עין השורק, וכן השרוקים (זכריה א' ח'):

חורי. הלבנים והוא שם התאר או היו"ד סימן הרבים, והיה ראוי להיותו חורים, וכמוהו חורי יהודה (ירמיה כ"ז כ'):

ובושו וכו׳. העושים מלאכתם בפשתים לסרקו במסרק ואורגים רשתות העשויים חורים חורים יחפרו ויבשו כי לא יהיה עוד צורך במלאכתם:

עובדי פשתים. עושי פשתים וכן יכיר מעבדיהם (איוב ל״ד:כ״ה):

שריקות. מלשון מסרק והוא שם כלי עשוי לסרוק הפשתן להפרידו ולהשליך הקסמים ממנו:

חורי. נקבים וכן סלי חורי (בראשית מ):