וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ ל֖וֹ וְיוֹשִׁיעֵ֑נוּ זֶ֤ה יְהֹוָה֙ קִוִּ֣ינוּ ל֔וֹ נָגִ֥ילָה וְנִשְׂמְחָ֖ה בִּישׁוּעָתֽוֹ׃

וְיֵימַר בְּעִדָנָא הַהִיא הָא אֱלָהָנָא דֵין דִי סְבַרְנָא לֵיהּ וְיִפְרְקִינָנָא דֵין יְיָ דַהֲוֵינָא מְסַבְּרִין לְמֵימְרֵהּ נְבוֹעַ וְנֶחֱדֵי בְּפוּרְקָנַהּ:

ואמר. דבק עם מלת עמו:

ויושיענו. והוא יושיענו תמיד והנה הוא כזמן עומד:

ואמר. אז יאמר ישראל הנה זהו אלהינו אשר קוינו לו והוא יושיענו:

זה ה׳ וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

נגילה. ונשמחה בהישועה הבאה ממנו: