כִּי־עַ֛ם בְּצִיּ֥וֹן יֵשֵׁ֖ב בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם בָּכ֣וֹ לֹֽא־תִבְכֶּ֗ה חָנ֤וֹן יׇחְנְךָ֙ לְק֣וֹל זַעֲקֶ֔ךָ כְּשׇׁמְעָת֖וֹ עָנָֽךְ׃

אֲרֵי עַמָא בְּצִיוֹן יָתֵיב בִּירוּשְׁלֵם מִבְכָּא לָא תִבְכֵּי רַחֲמָא יְרַחֵם עֲלָךְ קָל צְלוֹתָךְ יְקַבֵּל וְיַעְבֵּיד בָעוּתָךְ:

כי עם. בכו לא תבכה וגו'. אלה דברי הנביא, כי השם יחנך:

ובא לקול הלמ"ד בעבור שזעקת אליו:

ענך. מלה זרה בדקדוק וכן כי פארך (ישעיהו נ"ה ה'):

כי עם בציון. עוד ימים באים אשר העם הנשאר בציון והעם אשר ישב בירושלים לא יצטרכו לשאול בקשה מה בבכיה כי יחון אותם לשמוע קול זעקתם ואם תהיה בזולת הבכי:

כשמעתו. מיד כשישמע את קול יענה לך: