כֹּה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנֵּ֨ה אֶשָּׂ֤א אֶל־גּוֹיִם֙ יָדִ֔י וְאֶל־עַמִּ֖ים אָרִ֣ים נִסִּ֑י וְהֵבִ֤יאוּ בָנַ֙יִךְ֙ בְּחֹ֔צֶן וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־כָּתֵ֥ף תִּנָּשֶֽׂאנָה׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָא אֶגְלֵי בְּעַמְמַיָא גְבוּרְתִי וְעַל מַלְכְּוָתָא אֲרִים נִסִי וְיֵיתוּן בְנָךְ בְּצִיבִין וּבְנָתָךְ עַל פַּרְוָן יִתְנַטְלָן:

אשא אל גוים ידי. כאדם שישא ידו ויראהו, וכן ארים נסי והטעם שאודיע זאת הישועה:

והביאו. הגוים בניך:

בחוצן. כמו גם חצני נערתי (נחמיה ה' י"ג):

אשא אל גוים ידי. לרמז להם להביא את ישראל ר״ל אעיר לבם על זאת:

ארים נסי. ארומם נס וגם הוא ענין רמז וכפל הדבר במ״ש:

בחוצן. ר״ל יביאום בכבוד רב:

נסי. הוא כלונס זקוף ומשימים עליו מפה לרמז:

בחוצן. כן יקרא כנף הבגד כמו גם חצני נערתי (נחמיה ה׳:י״ג):

על כתף. על השכם: