וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכׇל־גְּבוּלֵ֖ךְ לְאַבְנֵי־חֵֽפֶץ׃

וֶאֱשַׁוֵי בְמַרְגְלִין אָעָךְ וְתַרְעַיִךְ לְאַבְנֵי גְמַר וְכָל תְּחוּמִיךְ לְאַבְנֵי צְרוֹךְ:

ושמתי כדכד. אין רע למלת כדכד במקרא, והיא אבן יקרה:

ושמשותיך. מגזרת שמש, והם בחלונות [צ"ל חלונות] ישימו בם זכוכית, וזה מנהג ארמוני המלכים:

[ושעריך]. והם המשמשות על השער:

אקדח. אבן יקרה, ואל"ף נוסף והוא מגזרת כי אש קדחה באפי (דברים ל"ב כ"ב):

לאבני חפץ. שיש לאדם חפץ בהם, לא ככל האבנים שהם מושלכות אין חפץ בהם:

ושמתי כדכד שמשתיך. מחיצות החלונות שהשמש זורחת דרך בם אשימם מאבן כדכד הבהיר ביותר:

ושעריך. מזוזת השערים יהפכו להיות אבני אקדח המאירים ביותר:

וכל גבולך. אבני רצפה כל גבוליך יהפכו להיות אבני חפץ ר״ל אבני יקר שהאדם חפץ ורוצה בהם ולא כשאר אבנים המושלכים בחוצות:

כדכד. שם אבן יקר המזהיר וכן וראמת וכדכד (יחזקאל כ״ז:ט״ז) והוא מלשון כידודי אש (איוב מא):

שמשותיך. מלשון שמש:

אקדח. שם אבן יקר המאיר והוא מלשון קודחי אש (לעיל נ):

חפץ. ענין רצון: