הֵ֣ן גּ֥וֹר יָג֛וּר אֶ֖פֶס מֵאוֹתִ֑י מִי־גָ֥ר אִתָּ֖ךְ עָלַ֥יִךְ יִפּֽוֹל׃

הָא אִתְכַּנָשָׁא יִתְכַּנְשׁוּן לִיךְ גַלְוַת עַמִיךְ לְסוֹפָא מַלְכֵי עַמְמַיָא דְמִתְכַּנְשִׁין לַאֲעָקָא לִיךְ יְרוּשְׁלֵם בְּגַוִיךְ יִתְרְמוּן:

הן וגו'. אמר רבי יונה הן גור יגור כמו חבור ואמר כי כמוהו נהרסו ממגורות (יואל א' י"ז), והטעם היתכן שיתחבר חבור כי אם ברשותי, והטעם על גוג ומגוג:

מי גר אתך. פי' מי שהתחבר והיה אתך ושב עליך, אז יפול, והנכון בעיני כי גור יגור כמשפטו, וכן הוא, היתכן שיגור עמך גר בארץ שהוא שלי כי אם ברשותי, מי שירצה לגור עמך בארצי עליך יפול, כמו אל הכשדי' אתה נופל (ירמיה ל"ז י"ג) על פני כל אחיו נפל (בראשית כ"ה י"ג), והטעם שיפול [צ"ל שיפיל] עצמו תחת רשותך:

הן גור יגור. באמת יחת ויפחד מי שהוא נעדר ונפרד ומרוחק ממני:

מי גר אתך. מי שהיה לו תגר ומריבה עמך הוא יפול אליך לשכון עמך להיות סר למשמעתך:

גור יגור. ענין פחד כמו לא תגורו (דברים א):

אפס. ענין ההעדר כמו באפס עצים (משלי כו):

מאותי. ממני:

גר. ענין מריבה כמו אל תתגרו בם (דברים ב) אתך. עמך:

עליך. כמו אליך:

יפול. ענין נטיה והשכנה וכן אל הכשדים אתה נופל (ירמיה לז):