בַּעֲוֺ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ׃

בְּחוֹבֵי מָמוֹנְהוֹן דַאֲנָסוּ הֲוָה רוּגְזִי עֲלֵיהוֹן וְאַלְקֵיתִינוּן סַלֵיקִית שְׁכִנְתִּי מִנְהוֹן וְטַלְטֵלְתִּינוּן בַּדְרֵית גַלְוַתְהוֹן עַל דְטָעוּ בָתַר הִרְהוּר לִבְּהוֹן:

בעון. ואכהו. שב אל עמי הנזכר למעלה, או אל דכא ושפל רוח, ואכהו פועל יורה על זמן עומד, כי אין סימן לו בלשון הקדש:

הסתר. הסתרתי פני והכיתיהו ביד, דרך משל, עד שלא ארחם עליו, והנה הסתר שם הפועל:

[וילך שובב]. הוא הלך שובב מתנצח ומתגבר ושב אל דרכו הרעה, ומלת שובב לגנאי:

בעון בצעו. בעבור עון הגזל קצפתי עליו והכתיו ולא על חנם:

הסתר ואקצוף. הסתרתי פני ממנו לבל אראה בצרתו ועוד הקצפתי עליו להכביד עליו הצרה:

וילך שובב. כי אף בעוד נסתרתי פני הים הולך לפני בסרוב ומרד ובדרך תאות לבו ולכן הרביתי עוד לקצוף:

בצעו. ענין גזל וחמס כמו שונאי בצע (שמות יח):

שובב. ענין מרד וסרוב כמו מדוע שובבה העם הזה (ירמיהו ח׳:ה׳):