יְשַׁעְיָהוּ נ״ח · ה׳

הֲכָזֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ צ֣וֹם אֶבְחָרֵ֔הוּ י֛וֹם עַנּ֥וֹת אָדָ֖ם נַפְשׁ֑וֹ הֲלָכֹ֨ף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשׁ֗וֹ וְשַׂ֤ק וָאֵ֙פֶר֙ יַצִּ֔יעַ הֲלָזֶה֙ תִּקְרָא־צ֔וֹם וְי֥וֹם רָצ֖וֹן לַיהֹוָֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

הַהָדָא הוּא תַּעֲנִיתָא דְרָעִינָא בָהּ יוֹמָא דִמְסַגֵף אֱנָשָׁא נַפְשֵׁהּ כָּפֵיף רֵישֵׁה כְאַגְמוֹן כָּפֵיף וְעַל סַקָא וְקִיטְמָא בָּאֵית הַלְדָא אַתּוּן קְרַן תַּעֲנִית וְיוֹמָא דְרַעֲוָא בֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הכזה. יום ענות אדם נפשו, כפול, כי הוא הצום:

הלכוף. מפעלי הכפל במשקל לקב אויבי (במדבר כ"ג י"א):

כאגמון. צמח רך שישח את ראשו, והוא ידוע:

יציע. דגשות הצד"י לחסרון יו"ד השרש, כמלת אצרך (ירמיה א' ה') והשלם ייציע, והטעם ישים מצע [כמו] ושק ואפר יציע (אסתר ד' ג'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הכזה. וכי בזה הענין ראוי להיות צום שאבחר בו וחוזר ומפרש שהוא יום שהאדם מענה נפשו בתענית:

הלכוף. האם מה שהאדם כופף ראשו למטה בהכנעה כצמח הגומא ויציע תחתיו שק ואפר וכי לזה תקרא לה׳ צום מקובל ויום רצון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הלכוף. מלשון כפיפה והשפלה:

כאגמון. הוא הפוך מן גמא והוא שם צמח רך וכן כפה ואגמון (לעיל ט׳):

ושק. יריעה עבה:

יציע. מלשון מצע המשכב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל