כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אָר֤וּר הַגֶּ֙בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹע֑וֹ וּמִן־יְהֹוָ֖ה יָס֥וּר לִבּֽוֹ׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ לִיט גַבְרָא דְאִתְרְחֵיץ בֶּאֱנָשָׁא וִישַׁוֵי בִשְׂרָא רַחְצָנֵיהּ וּמִן מֵימְרָא דַייָ יֶעְדֵי לִבֵּיהּ:

אשר יבטח באדם. ר״ל ולא ימצאו עזר מבשר ודם כי ארור הגבר וכו׳:

ושם. ומשים חזקו ובטחונו בבשר ודם ומסיר לבו מלבטוח בה׳:

ארור. ענין קללה:

הגבר. האיש:

בשר. ר״ל אדם שהוא בשר:

זרועו. חזקו:

כה אמר ה', נגד מה שלא בטחו על ה' ובטחו על מצרים, כמ"ש הוי היורדים מצרים לעזרה ויבטחו על רכב וכו' ולא שעו אל ה' וכו' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו, כי יש הבוטח באדם ובכ"ז בוטח בה', והוא אם יבטח שה' יושיעהו ע"י שר פלוני, שהגם שבוטח באדם, עיקר הזרוע והכח של הבטחון הוא בה', אבל מי שכל הבטחון שלו הוא באדם עד שגם הזרוע (שהוא הכח המניע את היד הפועלת) ישים בשר, שבוטח רק בכח בשר, ומן ה' יסור לבו לגמרי זה הוא ארור: