וּמִן־אָ֡ז חָדַ֜לְנוּ לְקַטֵּ֨ר לִמְלֶ֧כֶת הַשָּׁמַ֛יִם וְהַסֵּֽךְ־לָ֥הּ נְסָכִ֖ים חָסַ֣רְנוּ כֹ֑ל וּבַחֶ֥רֶב וּבָרָעָ֖ב תָּֽמְנוּ׃

וּמִן עִדָן דְאִתְמְנַעְנָא לְאַסָקָא בּוּסְמִין לְכוֹכְבַת שְׁמַיָא וּלְנַסָכָא לָהּ נִסְכִּין חַסַרְנָא כוֹלָא וּבְחַרְבָּא וּבְכַפְנָא סַפְנָא:

ומן אז. מהזמן אשר אז חדלנו לקטר וכו׳ חסרנו כל הטובה שהיה עמנו:

תמנו. ענין כליון:

ומן אז חדלנו לקטר חסרנו כל, וא"כ הורה הנסיון הפך דבריך: