וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קׇם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר׃

וּמְטָא פִּתְגָמָא לְוַת מַלְכָּא דְנִינְוֵה וְקָם מִכּוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ וְאַעְדִי לְבוּשֵׁי יְקָרֵיהּ מִנֵיהּ וְאִתְכַּסֵי שַׂקָא וִיתִיב עַל קִיטְמָא:

ויגע - זה לפני לבוש השקים.

ויעבר - הסיר.

ויכס - בשרו שק, כי הוא פועל יוצא.

ויגע הדבר. השמועה הגיעה לאזני המלך וקם מכסאו לשבת על הארץ והעביר מעליו לבוש מלכות:

אדרתו. ת״י לבוש יקריה וכן אדרוז שנער (יהושע ז) והוא מל׳ אדיר:

שק. יריעה עבה:

ויגע, אבל בעת שהגיע הדבר אל המלך אז התעורר גם הוא, אם להכנע בעצמו במה שקם מכסאו ויעבר אדרת מלכות מעליו ותחת אדרת ויכס שק, ותחת הכסא וישב על האפר: