בשובו מחרן, בדרכו לפגוש את עשו אחיו, פחד יעקב מאוד. הוא שלח מנחה גדולה לפני עשו, והעביר את משפחתו ורכושו את נחל יבוק. ״וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ״, ובאותו לילה ״וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר״.
האיש ראה כי לא יכול לו, ״וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ״, ותקע כף ירך יעקב בהיאבקו עמו. אמר האיש ״שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר״, ויעקב השיב ״לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי״. שאל האיש לשמו, וכשענה ״יַעֲקֹב״, אמר לו: ״לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל״.
יעקב קרא שם המקום ״פְּנִיאֵל״, ״כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי״. השמש זרחה לו כאשר עבר את פנואל, והוא צולע על ירכו. למחרת פגש את עשו, וזה רץ לקראתו, חיבקו ונשקו, ובכו יחד. המאבק הליל הפך את יעקב לישראל - שם שנשאה כל האומה אחריו.
מאבק יעקב מסמל התמודדות פנימית ורוחנית בליל של פחד: מי שנאבק וגובר זוכה בשם חדש - ישראל. השם מבטא את דרך העם הנאבק ומחזיק מעמד מול אתגרים.