יהושע והשמש בגבעון

יהושע נלחם למען הגבעונים, והשמש עומדת עד שנוקם העם באויביו.

לאחר שכרתו יושבי גבעון ברית עם ישראל, התאספו עליהם חמשת מלכי האמורי לצור על גבעון. הגבעונים שלחו אל יהושע בגלגל ״אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ״. יהושע עלה כל הלילה מן הגלגל, ״וַיָּהֻמֵּם ה' לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וירדפו אחריהם. ה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים, ״רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד״.

אז דיבר יהושע אל ה' ביום תת ה' את האמורי לפני ישראל, ואמר לעיני ישראל: ״שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן״. ״וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו״.

הכתוב מדגיש: ״וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל״. באותו יום הכה יהושע את חמשת המלכים והמשיך בכיבוש דרום הארץ. הסיפור מסמל את הליווי האלוהי במלחמות הכיבוש ואת מעמדו המיוחד של יהושע כמנהיג.

משמעות ומסר

הסיפור מלמד על נאמנות לברית - יהושע יוצא להגן על בעלי בריתו - ועל האמונה שה' נלחם לצד עמו. עמידת השמש היא ביטוי שירי לרגע נדיר של סיוע אלוהי.

תוכן מקורי מבוסס-מקורות

סיפור זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את יהושע והשמש בגבעון בתנ״ך. הסיפור מבוסס על הכתוב במקרא ועל הפסוקים המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי המדרש״, ״חז״ל מספרים״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.